בשנת תרפ"ד (1923), הרב מאיר שפירא זצ"ל (תמונתו למטה), שהיה תלמיד חכם, רב עיר, ונציג יהודי בפרלמנט הפולני (הסם) הציע רעיון מעניין: הדף היומי.
רבי מאיר שפירא - חולם חלומות
אבל לפני הרעיון, כמה מילים על רבי מאיר שפירא. הוא היה תלמיד חכם גדול, אבל גם חולם חלומות. הוא היה חדשן, מלא רעיונות חדשים והוא לא התבייש מאלה שצחקו עליו ועל הרעיונות שלו. הוא הגה רעיון של הקמת ישיבה בלובלין. הוא רצה להקים ישיבה אשר התלמידים יוכלו להתרכז רק בלימוד תורה. כאשר הוא הגה את הרעיון של הקמת הישיבה לא היה לו כלום. לא מקום ולא כסף, אבל בכל זאת…
ישיבת חכמי לובלין
מישהו תרם שטח לבניית הישיבה. איש אחר תרם חצי מיליון לבנים. וכך לאט לאט ובסייעתא דשמייא הרעיון שלו קרם עור וגידים. מהישיבה שלו יצאו דיינים, פוסקים ותלמידי חכמים רבים המשפיעים על עם ישראל עד היום הזה. תמונת הבניין (שעדיין עומד ומשמש בי"ס לרפואה היום) מצד ימין. למטה תמונה של הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, אחד מגדולי הפוסקים מהתקופה האחרונה, שלמד בצעירותו בישיבת חכמי לובלין. (קרדיט תמונה: Yeshivatitri בויקיפדיה)
על בניין הישיבה היה כתוב "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם".
למה דף יומי?
בקיץ 1923 רבי מאיר שפירא הציע בפני הבאים לכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוויינה לקבוע לימוד של דף גמרא אחד ליום, לפי סדר נודע מראש. כל מי שירצה יוכל להשתתף, ועל ידי כך יהודים בכל מקום בעולם יעסקו בלימוד אותה המסכת ואפילו אותו הדף בכל יום. כל יהודי שנאלץ לנסוע מביתו יוכל למצוא יהודים אחרים שלומדים את אותו דף הגמרא ולהצטרף אליהם ללימוד בחברותא או לשיעור "הדף היומי". רבי מאיר חשב שרעיון זה יביא לאחדות לבבות בעם ישראל.
הלימוד גם יעודד אנשים ללימוד קבוע ומקיף בתלמוד הבבלי.
העמוד הראשון של התלמוד הבבלי, במסכת ברכות.
מה זה כולל?
רעיון זה של הדף היומי נועד לאפשר לימוד של התלמוד הבבלי והוא אינו כולל את התלמוד הירושלמי (למעט מספר דפים בודדים).
סבב שלם של לימוד הדף היומי עורך כשבע וחצי שנים וכולל לימוד של 2711 דפי גמרא. (ליתר דיוק הלימוד עורך שבע שנים וחמישה חודשים).
במחזור הראשון של לימוד הדף היומי היו רק 2702 דפים, ואחר כך החליטו להוסיף את התלמוד הירושלמי על מסכת שקלים ללימוד.
2711 עמודים בש"ס!
7 וחצי שנים בכל סבב לימוד!
החפץ חיים מברך על הרעיון
רבי מאיר שפירא, שהיה אז בגיל 36, היה אחד הדוברים הצעירים ביותר בפני באי הכנס, ובהתחלה היו לא מעט מתנגדים לרעיונו של רבי מאיר שפירא. החפץ חיים, שגם הוא נכח בכנסיה הגדולה שמח על הרעיון. הוא אמר שכאשר רבי מאיר שפירא יגיע לעולם הבא, כל המסכתות הקשות יותר ופחות מוכרות לציבור הרחב יצאו לקראתו בשמחה, כי רבי מאיר הביא לכך שילמדו אותם ויעסקו בהם.
הסבב הראשון
ראש השנה לאחר אותה הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, התאספו עשרות אלפי חסידי גור, החסידות הגדולה באותם ימים, כדי להתפלל בבית המדרש של רבם. השמועה פשטה בין המתאספים שבליל ראש השנה האדמו"ר ביקש שיביאו לו מסכת ברכות כדי שהוא יתחיל ללמוד את הדף היומי במחזור הראשון. תוך זמן קצר, אלפי חסידים הצטרפו ללימוד בעקבות רבם ורעיון הדף היומי יצא לדרך מוצלחת.
הסיום הראשון השנת 1931 והסיום השני 1937 התקיימו בלובלין. מספרים שבסיום השני היו כ- 20.000 איש.
תמונה של ישיבת הכותל, עוסקים בלימוד גמרא. קרדיט: מיכאלי
רחוב מעלות הדף היומי בבני ברק.
צילום דוד שי, ויקיפדיה.
הדף היומי תופס תאוצה
הרעיון תפס תאוצה ובכל סיום מאז הצטרפו עוד ועוד מסיימים, למעט בשנות השואה. קשה מאד להעריך את מספר הלומדים את הדף היומי כיום, מדובר כנראה בעשרות אלפי יהודים, אם לא מאות אלפים. כיום ישנם עזרים רבים ללימוד. לפני כ – 50 שנה פיתחו שיעור דף יומי בטלפון, אחר כך ברדיו, בקסטות, בדיסקים וב MP3. כיום ניתן למצוא שיעורים מתקיימים בכל מקום, שיעורים ברדיו ושיעורים באינטרנט. ספרים רבים נדפסו כדי לסייע ללומדים, כולל מהדורות של הש"ס עם הסברים: מהדורה של הרב שטיינזלץ, מהדורות בשפות זרות, מהדורת שוטנשטיין, מתיבתא, ושיננתם ועוד…
הסיום הראשון השנת 1931 והסיום השני 1937 התקיימו בלובלין. מספרים שבסיום השני היו כ- 20.000 איש.
הסיום הקודם
בקיץ תשע"ב מאות אלפי יהודים השתתפו בסיומי ש"ס ענקיים שהתקיימו ברחבי העולם. לפניכם סקירה (מערוץ 7) של כנס סיום אחד, של הציונות הדתית שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים – קיץ תשע"ב. למטה תוכלו לראות את ברכתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל לסיום הש"ס ענק שהתקיים באיצטדיון טדי. מתחת לזה תראו שירה וריקודים מהכנס הגדול ביותר בעולם לסיום הש"ס, באיצדיון ענק בניו ג'רזי – שם התאספו מעל 90.000 איש למעמד הסיום!